חורבת טוואני

 

בח' טוואני נעשו סקר וחפירה המעידים על אתר ארכאולוגי גדול שנמצא על דרך קדומה המובילה מדרום הר חברון לעין גדי. במרכז האתר עובר גיא ובו מערות טבעיות ובאר מים קדומה המלמדת על שכבת אקוויפר נושאת מים. זמינות מי התהום בטוואני שבספר המדבר, על אם הדרך, מסבירה את חשיבות של האתר לאורך כל התקופות. ראשית ההתיישבות ככל הנראה בתקופת הברונזה הקדומה, אז נוסד במקום יישוב שהתבסס על המערות הטבעיות.
הממצאים בחפירה מתוארכים לתקופה הרומית, לתקופה הביזנטית ולתקופה האסלאמית הקדומה. במרכז האתר התגלו שרידי מבנה ציבורי מהתקופה הרומית, ככל הנראה בית כנסת. לצדו התגלו שרידי כנסייה ביזנטית וכן מבנים נוספים מתקופה זו, בהם כנראה בית מרחץ. בתקופה האסלאמית הקדומה נבנו על גבי המבנים הביזנטיים טבונים ומתקנים אחרים.
באתר התגלו גם בתי מגורים ומערות קבורה מהתקופה הרומית, וגת ובית בד מהתקופה הביזנטית.
מן החפירה עולה כי בימי בית שני התפתח באתר יישוב גדול ובו יחידות מגורים רבות שהשתמשו במערות הטבעיות בתור חללי מגורים ומרתפים. במרכז היישוב היה ככל הנראה בית הכנסת ובצפון-מערבו היה הנקרופוליס של היישוב ובו מערות קבורה רבות מטיפוס מערות כוכים האופייניות לתקופה. שברי גלוסקמאות וכלי אבן שנאספו מחוץ למערות הקבורה מצביעים על זהותה היהודית של אוכלוסיית המקום. הממצא הקרמי מעיד על רציפות יישובית שנמשכה מהמאה הראשונה לספירה עד המאה השביעית לסה"נ. נראה כי האוכלוסיה היהודית המשיכה להתגורר באתר לאחר מרד בר כוכבא. מערות הקבורה המפוארות מן המאות הג'–הד' לסה"נ שנחשפו באתר שימשו את האליטות ומשפחות אצולת הממון של הכפר.
האתר היה מיושב גם בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, עד המאה העשירית, ולאחר מכן ניטש ולא נושב שוב עד לעת החדשה.

החפירה נעשתה מטעם יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה איו"ש. האתר אינו מוסדר למבקרים.

כל הזכויות שמורות לקמ"ט ארכיאולוגיה איו"ש © 2018

עיצוב ובניית האתר- אנה הראל

logo.png
רשות הטבע והגנים _ חדש.png